#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	היכן מצינו שסלסול, וכן כלכול, הוא בשער?<br>והיכן מצינו אותם שלא בשער?<br>ומדוע במתני' מהני זה לנזירות, שמא כוונתו שלא בשער?	סלסול: בשער, כאמתא דרבי שאמרה עד מתי אתה מסלסל בשערך. ושלא בשער, דכתיב סלסלה ותרוממך.<br>כלכול: בשער, כדתנן סיד כדי לסוד כלכול. שלא בשער, כדכתיב ויכלכל יוסף.<br>ואיירי במתני' בתפוס בשערו דמוכח דהוא על השער.	נזיר דף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"היכן מצינו ששילוח לשון גידול שער?<br>והיכן מצינו שאינו לשון גידול?<br>וא""כ מדוע האומר הריני משלח נעשה נזיר? (2)"	שלחיך פרדס רימונים.<br>ומאידך ושולח מים על פני חוצות, הרי שהוא לשון העברה.<br>ובנזיר היינו משום דפרע פרע יליף דכתיב ופרע לא ישלחו.<br>או דגם בשולח מים הוא לשון גידול, שמשקים את הפרי והוא גדל.	נזיר דף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"הגמ' תירצה דשילוח הוא לשון נזירות משום דפרע פרע יליף כדכתיב ופרע לא ישלחו.<br>ל""ל ג""ש תיפו""ל דמגופא דקרא בכהנים מבואר דהוא לשון שילוח שער?<br>ובאיזו לשון ל""מ? ומדוע?"	"בקרא אפשר דהיינו כל גידול אפילו של יום או יומיים, ורק אחר דילפינן מינה ג""ש לשלושים יום הוי לשון נזירות.<br>והאומר הרי עלי פרע ל""מ, דהוי כמו ופרע את ראש האשה. ורק לשלח פרע מהני."	נזיר דף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"הגמ' הקשתה דמצינו לשון שילוח גם שלא בגידול מדכתיב ושולח מים, ותירצה דהוא לשון צימוח הפירות.<br>הא מ""מ אשכחן בקראי לשון שילוח גם בדברים אחרים כמו וישלח יעקב, או שלח תשלח? (2)"	"א. אה""נ דעיקר התירוץ הוא כשינויא קמא דילפינן פרע פרע, ורק אמרה הגמ' דעל הפסוק שהקשו ממנו יש עוד תירוץ.<br>ב. כשיש ב' לשונות אזלינן לחומרא, וקושית הגמ' מעיקרא היתה דנימא דשלחיך פרדס רימונים אינו מלשון גידול אלא מלשון שילוח מים, ולזה דחו דהשילוח מים גופיה הוא מלשון הצימוח."	נזיר דף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה דין האומר הרי עלי ציפורים לר""מ ולרבנן?<br>ומה טעם מחלוקתם לר""ל?<br>ולרבי יוחנן?<br>והאם בעינן נזיר עובר לפניו? (ע""פ תוס')."	"לר""מ נזיר, לרבנן לא.<br>לר""ל המחלוקת אי מתפיס איניש במידי דסמיכי ליה, וציפורים סמוכים לשער.<br>לריו""ח לכו""ע לא מתפיס, וטעמיה דר""מ דחיישינן שקיבל עליו ציפורי נזיר טמא. [שיהיה נזיר ואם יטמא יביא ציפורים].<br>ולריו""ח בעינן נזיר עובר לפניו. ולר""ל אם אמר ציפורים סתם צריך עובר לפניו, ובציפורים הסמוכים לשער א""צ עובר. ולא פירשו בגמ' כן אליבא דר""ל משום דלא פסיקא ליה דבציפורים הסמוכים לשער א""צ עובר."	נזיר דף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה דין הנשבע באמירת ימין?<br>ומה הטעם לס""ד? ומה הקשו לפי""ז?<br>ומה הטעם למסקנא?<br>ומה הדין באומר שמאל? ומנ""ל דקרא בשמאל איירי? (2)"	"הוי שבועה.<br>ולס""ד הוא משום דסמיך בקרא ד'וירם ימינו וישבע', לשבועה, והוכיחו מזה דלכו""ע מתפיס איניש במידי דסמיך ליה, ודלא כריו""ח וכרבנן.<br>ודחו דהוא משום דימין איקרי שבועה דכתיב נשבע ה' בימינו.<br>ואף בשמאל הוי שבועה דכתיב ובזרוע עוזו, וזרוע היא שמאל שבהם תפילין שהם עוז לישראל, או משום שהוזכר ימין ברישא וע""כ דזרוע היא שמאל."	נזיר דף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"לר""ל דהמתפיס בציפורים הוי נזיר משום שהם סמוכים לשער, מ""ט לא יהני במתפיס בנשרים שהם סמוכים טפי? (2)"	"בציפורים לא סגי בסמיכות לבד, אלא דהוי כאומר במצווה בציפורים התלוייה בשער, דהיינו נזירות.<br>או דציפורים לבד ל""מ אם אין נזיר עובר לפניו. ורק באומר ציפורים הסמוכים לשער מהני בלא נזיר עובר לפניו."	נזיר דף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה דין המקבל נזירות מן החרצנים לבד, או מתגלחת לבד?<br>ומ""ט דר""ש ורבנן בזה?<br>ומה הטעם לגבי תגלחת?<br>ומה מבואר במשנה?"	"לרבנן נזיר, דכתיב מיין ושכר יזיר.<br>לר""ש אינו נזיר, דכתיב מכל אשר יעשה מגפן היין. וכיון דגלי קרא באלו ה""ה בגילוח וטומאה.<br>ומתני' כרבנן דהרי הוא נזיר."	נזיר דף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רבנן אמרי בנוזר מן החרצנים לבד דכל דקדוקי נזירות עליו, מה הם באו לרבות בכך?	גם איסור טומאה למתים שנזיר שמשון אינו מוזהר עליה.	נזיר דף ג		
